לחם ושושנים

עאישה סאלח, בת 51 מכפר כנא, עובדת במפעל של סינדיאנת הגליל כבר 4 שנים, וגאה להיות בין מי שעזרו לפתח מקום עבודה ששם לו למטרה לספק תעסוקה הוגנת לנשים ערביות. לפני הרבה שנים, נזכרת עאישה, היא סיימה את הבגרות בהצטיינות ושאפה להמשיך ללמוד, אולם ציון נמוך בפסיכומטרי גדע את תקוותיה, ודחף אותה להתחתן בגיל 19.

היא החליטה להקדיש את עצמה לגידול משפחה, ולאפשר לבעלה לפתח קריירה אקדמאית. כשהם התחתנו הוא סיים את התואר השני והחל לעבוד על הדוקטורט. כשהיא גידלה ילדים הוא סיים דוקטורט בפיזיקה ומתמטיקה, וכיום הוא מרכז את תחום הפיזיקה והמתמטיקה השימושית במשרד המדע.

"לפעמים הרגשתי שהוא מתקדם על חשבוני" היא אומרת, "אבל לא יכולתי אפילו להעלות בדעתי לוותר על האחריות לגידול הילדים". רק בגיל 47, אחרי שהילדים פרחו מהקן, והיא הרגישה מרוקנת בבית הריק, היא החליטה לצאת לעבוד. "לפחות", היא אומרת בגאווה, "עמדתי על כך שאף אחת מבנותי לא תתחתן לפני שתשלים לימודים אקדמאים ותמצא לה מקצוע". אמנם המשפחה המורחבת חשבה שאין זה יאה שאשת אדם כה מכובד ומלומד, שכל ילדיה אקדמאים, תצא לעבוד בגיל כזה, ועוד במפעל. המשפחה המורחבת התנגדה, אבל בעלה והילדים תמכו בה, והיא עמדה על שלה ויצאה לעבוד.

"העבודה פתחה בפני עולמות חדשים שלא הכרתי, הרבה יותר מעניינים מהישיבה בבית וגידול ילדים", היא אומרת. "הבנתי שאשה לא צריכה להסתפק בנישואים וגידול משפחה, אלא שהיא צריכה להפוך לאדם יצרני ולפתח את היצירתיות שלה. מבחינה זו יש לנו, לנשים, יתרון. אנחנו יכולות גם להביא ילדים ולנהל משק בית וגם לעבוד. הגברים יותר מוגבלים מאתנו.

"העבודה נתנה לי קודם כל עצמאות כלכלית מוחלטת, ואני עושה במשכורתי את כל מה שעולה בדעתי. אמנם בעלי מעולם לא חסך מאתנו דבר, אבל המשכורת נתנה לי להרגיש שיש לי ערך גם בעיני העולם שמחוץ לבית, שאני יכולה לדאוג לעצמי ולבני משפחתי בעצמי. ברור שהעבודה עוזרת לי להתמודד עם יוקר המחיה, שדוחף נשים רבות לעבוד מחוץ לבית.

"בגלל האווירה הטובה בסינדיאנת הגליל אני נהנית לעבוד שם" היא אומרת. "למרות שלא למדתי באוניברסיטה, גיליתי שיש לי יכולות שלא הפעלתי אותן, וברגע שגילתי אותן הן נתנו לי אנרגיה ויצירתיות ואפשרו לי להצליח. אני חושבת שזה נכון לכלל הנשים. העובדה שאני פוגשת במפעל יהודים ותיירים מחו"ל, ומדברת אתם בעברית ובאנגלית, נותנת לי בטחון ביכולת שלי להתפתח וללמוד, וזה גורם לי לקורת רוח רבה. העבודה מאפשרת לי לפגוש אנשים שמנהלים אורח חיים מודרני, וזה מסקרן אותי וגורם לי לעשות השוואות. אני שמחה שהענקתי לבנותיי את האפשרות לעצמאות כלכלית וחברתית, מה שכל כך חסר בחברה המסורתית שלנו."

ראיינה: חנאן מנאדרה זועבי
צילום: אלון לויט

למאמר בסלונה