לחם ושושנים

שרה עסלי היא העובדת הראשונה בקואפרטיב ניקיון חדש, שהקימו ארגון העובדים מען ותנועת הבוגרים של השומר הצעיר, גבעת חביבה.

היא התחילה לעבוד בנובמבר, ובעקבותיה צפויות להצטרף עובדות נוספות.

שרה היא ילידת פרדיס, בת 51 ואם לשלושה. היא נאלצה לעזוב את בית הספר אחרי 11 שנות לימוד כדי לעזור בפרנסת 9 אחיה ואחיותיה, ועבדה במפעל טקסטיל בחיפה במשך 12 שנה, עד שהתחתנה ועברה לגור עם בעלה בכפר קרע. בעלה סובל מבעיות גב ואין לו עבודה קבועה, שך שהיא המפרנסת הראשית.

שרה נזכרת בימי העבודה במפעל בגעגועים. היא עבדה עם 15 נשים יהודיות וערביות, נהנתה מתנאים סוציאלים טובים, יחס טוב והשתכרה היטב. היא הצליחה לכלכל את משפחתה ולחסוך סכום רציני שהשקיעה בביתה החדש. במה שנותר מהחסכונות היא עזרה לממן את לימודי בתה במכללה. "הלוואי שהיום היתה עבודה במפעלים כמו פעם. הם נתנו הזדמנות לצעירות ערביות".

כשהתחתנה מצאה שרה את עצמה בלי עבודה, ומאחר ולא היתה רגילה לשבת בבית באפס מעשה, חפשה כל עבודה, מסיוע לקשישים ועד עבודות נקיון באמצעות קבלני משנה. היא השתכרה פחות משכר המינימום, לא קבלה תנאים סוציאליים, וגם הסעה מסודרת לא היתה. גם בחקלאות נסתה לעבוד באמצעות קבלני משנה, אבל עזבה אחרי 4 חודשים עזבה, כי "העבודה היתה מפרכת, והניצול גרוע יותר אפילו מענף הניקיון." היא נקתה בנקים, את סניף הדואר, ומוסדות שונים, כשהיא עוברת ממקום למקום כל יום. זה היה קשה, אבל היא התעקשה. "העבודה בנקיון נחשבת בזויה, אבל התעלמתי ממה שאומרים ומהדעות הקדומות, בני משפחתי תמכו בי, ונאבקתי למען זכותי להחליט, גם אם זה יעלה לי בעימות עם אנשים," אומרת שרה.

"אני לא יכולה לדמיין את חיי בלי עבודה. אני יכולה להתעלם מעייפות גופנית, לא מתבכיינת, נשארת אופטימית ומתכננת עתיד יותר טוב. אני מאמינה שהעבודה תורמת לאשה גם אם היא לא זקוקה לכסף, כי היא הופכת להיות פעילה ותורמת. החלום שלי הוא למצוא עבודה קבועה ומסודרת במקום שיכבד אותי, וגם לנסוע פעם אחת לפחות לחו"ל," היא אומרת.
"כששמעתי על פרוייקט קואופרטיב הניקיון של מען, נרשמתי מייד. אני לא בטוחה שהבנתי את הרעיון עד הסוף, אבל הבנתי שבקואופרטיב אנחנו מחליטות, ואף אחד לא מנצל אותנו. עד היום כיליתי את כוחותי בעבודה ונשארתי ענייה. אני מקווה שהפרוייקט יצליח, כי הוא נותן הזדמנות לנשים ערביות שאין להן השכלה גבוהה להשתכר, ולהוכיח שהן רוצות לעבוד ולהתקדם בחיים. בעיני כל אישה ערביה עובדת היא אמיצה כי היא מאתגרת את החברה שלה".

צילום: זינאב כיתאנה