כרימה יחיא, עובדת חקלאות: "מסכנה מי שלא עובדת"

כרימה יחיא, בת 53, אמא לששה וסבתא לנכדים. כרימה עובדת בפרויקט “נשים וחקלאות” מאז שהחל ב- 2005, וכיום יש לה עבודה קבועה ב”לקט ישראל”. במונולוג הבא היא מספרת כיצד שינה הפרויקט את חייה:

“נאלצתי לצאת לעבוד כי לא היתה לי ברירה. בעלי עבר ניתוח לב, נשארנו בלי שום הכנסה, נכנסנו לחובות, והמשפחה לא יכלה לעזור. הלכתי לפגוש את רכזת פרויקט “נשים וחקלאות” של ארגון העובדים מעןה, ופא טיארה והיא עודדה אותי לעבוד. מאז ועד היום אני עובדת והמפרנסת העיקרית בבית. התחלתי לעבוד בקיץ משעות הבקר המוקדמות בקטיף פרחים, בלי רשת צל, וזה התיש אותי. כל יום הייתי מתקשרת ומודיעה שאני לא יכולה להמשיך לעבוד, שנמאס לי מהחיים. אלמלא התמיכה של ופא, שבעצמה עבדה בקטיף פרחים, לא הייתי מחזיקה מעמד. זה לקח זמן עד שהתרגלתי לעבודה.

“אני זוכרת שלראשונה בחיי פתחתי חשבון בנק, וכבר מהמשכורת הראשונה הייתי צריכה לכסות את ההוצאות השוטפות של הבית ולשלם חובות. המשכורת לא הספיקה, והיה קשה מאד. אני לא יכולה לתאר לעצמי איך הייתי מסתדרת לולא פגשתי את מען. בהתחלה עבדתי רק בשביל המשכורת, אבל בהדרגה הרגשתי שהעבודה משנה אותי. רכשתי חברות חדשות, מעמדי בבית התחזק, התחלתי לצפות במהדורת החדשות בטלביזיה רק בשביל תחזית מזג האוויר, אבל מהר מאוד התחלתי להתעניין באקטואליה. התחלתי להשתתף בחוגי העצמה שמען ארגן לעובדות החקלאות. הם עוררו בי הרבה מחשבות וחזקו אותי.

“זה לא שהחיים שלי מושלמים. קוויתי לרכוש השכלה, וזה לא התאפשר, אבל זה לא מנע ממני להתקדם. לאחרונה התחלתי לעבוד בשעות אחר הצהרים בסוכנות נסיעות, למדתי להשתמש במחשב, אני מזמינה חבילות נופש, רכשתי כישורים חדשים ויש הכנסה נוספת. היום אני מעודדת נשים אחרות לצאת לעבודה, כי העבודה שנתה את חיי מכל הבחינות. כשאני שומעת שמרחמים על אשה כי נאלצת לעבוד, אני אומרת ‘מסכנה מי שלא עובדת’.

“היציאה לעבודה וחוגי ההעצמה השפיעו לטובה על נשים שהיו סגורות בכפרים, ועזרו להם להשתחרר, אפילו בדברים הפשוטים ביותר. אני מעודדת את בנותי לעבוד, כדי שיחיו יותר טוב ממני. אני תמיד אומרת להן שהעבודה היא הנשק המנצח של אישה, לא רק ההשכלה. אני מודעת לכך שלנשים משכילות יש עבודות יותר נוחות ושכרן גבוה יותר, אך אישה עובדת שאינה משכילה אינה בהכרח חלשה, העבודה נותנת לה כוח!  יחד עם זה, מודל החיקויי שלי הן נשים משכילות. הגשמתי חלק מחלומותי ואני מקווה להמשיך ללמוד ולהתקדם כל עוד אני חיה.”

ראיינה: ופא טיארה, מרכזת פרויקט נשים וחקלאות של מען

צילום: נועה קוזק

התפרסם באתר סלונה: http://saloona.co.il/michalschwartz/?p=256&preview=true