20.04.2022 - 02.06.2022

 
 
 

אוצר: חגי אולריך

"ארטישוקים" היא תערוכת יחיד ללריסה מילר בחלל "לחם ושושנים הגלריה" שבמשרדי מען – ארגון עובדים, ברחוב העלייה 45 בת"א. התערוכה היא המשך להשתתפותה של האמנית ב"מיצגים לקירוב חברתי"*, אירוע מיוחד במסגרת "לחם ושושנים 16”, שבו הוצגו עבודות מיצג מקוריות, שבמהות של כל אחת מהן היה מפגש ישיר עם קהל, וזאת בשאיפה לשתף את המשתתפות והמשתתפים בתהליך היכרות: גוף מול גוף ופנים מול פנים. במסגרת האירוע, שהתה מילר בחלל סדנאות האמנים וציירה את הדיוקנאות של מבקרות ומבקרי התערוכה.

 

פעולת הציור של מילר על ניירות, קרטונים או בדים, היא של התרשמות ישירה ומהירה מהמושא פעולה המסתיימת ברגע שהמפגש המסוים מסתיים. מהסיבה הזו וביחד עם הניסיון לייצר היכרות חזותית עם מושא הציור, נשארים בציוריה ביטויים חזותיים של תיעוד וגם של ייצוג סובייקטיבי. ברגע אחד, משיכות המכחול בציורים מעניקות הבנה לצורה, וברגע אחר הן כלליות או גסות וכמו נועדו לסגור את המפגש הפתוח לכדי מה שצריך שיקרה על מנת שיתקיים זיכרון של קיומו. לכאורה, פני השטח בציוריה נראים רדודים, צבעי האקריליק או השמן מקבלים את הגוון האפרפר של מצע הקרטון והתכנים בציור עלולים להיראות סתמיים: ירקות, טבע דומם, פורטרטים, מזון, פנים חדר, נוף מהחלון, מכחולי ציור. אולם, בדומה לשיריה, הציורים מעלים אל פני השטח סיטואציה הגותית ותובנות קיומיות ומשעשעות אודות תפישה סובייקטיבית של הרגע המשתנה, ועדויות להיסטוריה של חוויות הגירה או שייכות.

 

(…)

לטקסט המלא

قيّم المعرض: حجاي اولر يخ

Curator: Hagai Ulrich

"Artichokes" is a solo show by Larissa Miller at "Bread and Roses Gallery" at the space located in Ma'an Workers' Organization at 45 Aliya Street in Tel Aviv. The show is a continuation of the artist's participation at "Performances for Social Nearing"*, a special event held as part of the "Bread and Roses 16" show, where performance works were intended to enhance the interaction between performers and spectators. In her event at the show, titled “Close Portrait”, Miller stayed for two days at the Sadnaot Haomanim space and painted portraits of the Bread and Roses community and its visitors.

 

 

Miller's motivation for a painting, on paper, cardboard, or canvas, is in the direct and swift impression of the object – an action that ends as soon as the particular encounter ends. For this reason, and alongside the intention to make a visual acquaintance with the object, in Miller's paintings, there are visual remnants of the documentary as well as a subjective representation. At one moment her brushstrokes are giving intelligibility to the form and in another moment the strokes are general or crude as if meant to quickly bring the open encounter to its closure with the minimum effort necessary in order for a memory of its origination to be visually evident. Seemingly, the foreground in her paintings might look superficial or shallow, as the acrylic or oil paints literally receive the grayish hue of the cardboard surface. Accordingly, the objects in the paintings may appear trivial: vegetables, still life, people, food, interiors, view from the window of her studio, and paintbrushes. However, like with Miller’s poems, the paintings bring to the foreground the seemingly mundane contemplations and the existential insights dealing with a subjective perception of the changing moment, as well as evidence of immigration experiences.

Full Text