לחם ושושנים

בעבודה שלה חוקרת כרמלה וייס את גבולות המציאות. העלאת יציר הדמיון לכדי מימוש חזותי, מתווך בין העולם הנברא לבין הצופה. העולם אותו היא בוראת הנו עולם משובש, בבחינת עולם קיים, שאוב מן המציאות הקיימת אך מתהווה לכדי עולם בפני עצמו, בעל הגיון פנימי וחוקיות אוטונומית הנפרדת מן העולם הממשי.