כל היצירות של נויה שילוני-חביב

 
מסקרנת אותי התחושה של יצירת חוסר מובהקות כלפי האובייקט – איבוד הזהות החד משמעית והפיכה של האובייקט לדבר חידתי ונתון לפרשנות ולשאילת שאלות. הקו הזה מלווה אותי מרגע בחירת האובייקט, צילומו ועיבודו עד לתוצאה הסופית. ברגע שקבלת התוצאה מניחה את דעתי, כמו מבנה שהגיע לשלמות, אני יודעת שהדימוי הושלם והתהליך, שהחל בצילום המקור, הסתיים ולמעשה נולד מחדש בגילגולו הנוכחי
noya-shiloni